היי,
אני עדי – אשה, אמא ואוהבת כל מה שיפה, מעוצב וטעים 🙂
מאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת: בבית הספר היסודי – כותבת בראש ואח״כ כותבת למגירה, בבגרות (וגם כיום, האמת) כותבת מיילים, באוניברסיטה – כותבת מסמכי מדיניות תיאורטיים וגם כיום כותבת… בעיקר רשימות ואם אפשר למחוק מהן משימות עם עט או מרקר (רצוי בצבע ורוד) – מה טוב.
אני אוהבת רשימות! רשימות בכל מיני נושאים ובכל מיני צורות. רשימות ארוכות וקצרות, רשימת קניות למכולת ורשימת משימות בעבודה, רשימות בעט צבעוני, בעיקר כחול, רשימות בסלולרי, רשימות על הנוטפד שעל שולחן המשרד וגם על זה שתלוי על המקרר, בקיצור – המון, המון רשימות שעושות לי סדר בראש (אבל גם בלאגן…).
כשילדתי את בתי הבכורה הכתיבה על סוגיה ומיניה שוב חזרה לתפוס מקום של כבוד בחיי. בתחילה מתוך צורך לזכור את כל המשימות שלאחר הלידה (כן, אני הקלישאה ההריונית…) ואח״כ בעבודה ועכשיו וכעת – כי זה פשוט כיף לי ואני אוהבת את זה ובשילוב עם אהבתי רבת השנים לכלי כתיבה וריח נייר חדש וכל האביזרים הקשורים אליהם, נראה לי שאולי כדאי לעשות משהו עם כל הכתיבה למגירה והרשימות הללו…
כשילדתי את בני האמצעי, או המרכזי כמו שאני אוהבת לקרוא לו, נפתחה עוד מגירה בלב וממנה יצאו עוד רשימות וגם פסקאות, גלים, גלים של כתיבה למחברות ובתוך כל עולם המילים הרחב הזה, עדיין אני מוצאת את עצמי מתנהלת בתוכו, או מנהלת אותו בעיקר בחיי היום-יום, לא כל כך מוצאת זמן לתיעוד מכיל ומתכלל במרחב שהוא רק שלי.
כשילדתי את בתי השלישית, במהלך מגפה עולמית שעוד ידובר בה רבות, אני בטוחה, מצאתי את עצמי בבית כמעט בלעדית, בחלק מהזמן גם עובדת במקביל לניהול הבית והילדים שמצאו את עצמם יחד איתי בבית, היה לי קשה. מאוד, מאוד. בעל כורחי התעמתתי עם הפחד הגדול שלי: להיות אמא במשרה מלאה. למדתי על עצמי ועל הילדים שלי ועל הזוגיות שלי המון וגם גיליתי שאני יכולה להיות אמא במשרה מלאה ממש טובה, הרבה מעבר למה שציפיתי מעצמי. אבל למרות זאת, הרגשתי שאני, עדי, נמחקת וההוויה האימהית הבלעדית מעלימה לאט, לאט מהויות נוספות באישיות שלי, הרגשתי שזכרונות מסוימים נעלמים ממוחי, שהשגרה וניהול בית ומשפחה מכלים אותי, את זמני, את עולמי הפנימי ואני חייבת לשמר את כל אלה.
אז היי – אני עדי וזה הבלוג שלי – ברוכים וברוכות הבאים! פה תמצאו כתובות ורשמים על כל הדברים שאני אוהבת (וגם אלו שלא) בתחום העיצוב על כל גווניו, דרך העיר תל אביב אהובתי שהיא כר פורה להשראות מכל סוג שקיים ועד לדברים יפים ומנצנצים אחרים.
לפעמים אכתוב פוסט ״קלאסי״, לפעמים רשימה, אבל תמיד, תמיד אכתוב את עצמי.
זה המקום שלי במרחב הוירטואלי לכתוב את שעל ליבי ואני מקווה שיהיה לי כיף פה. וגם לכם/ן.